משבר הוא אירוע חריג, לא מתוכנן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי על פעילותו העסקית של העסק, שעלול לסכן את עצם קיומו של הארגון או לפגוע בו פגיעה קשה. לפגוע בביצועים הפיננסיים, לפגוע במצבם של צרכנים, עובדים, הקהילה מסביב והסביבה בכלל
משבר הוא אירוע חריג, לא מתוכנן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי על פעילותו העסקית של העסק, שעלול לסכן את עצם קיומו של הארגון או לפגוע בו פגיעה קשה. לפגוע בביצועים הפיננסיים, לפגוע במצבם של צרכנים, עובדים, הקהילה מסביב והסביבה בכלל. מצב כזה יוצא משליטת המנהלים וכולל בתוכו את הגרעינים להצלחה ואת השורשים לכישלון. משבר עלול לנבוע משינוי מהותי בסביבה הכלכלית עסקית בענף או במדינה בה פועל העסק. בכדי להתמודד עם המשבר יש לנהל אותו ביעילות על מנת
להשתלט עליו ולצמצם נזקים ופגיעה בארגון.
כלים וטיפים לזיהוי ולהתמודדות בפועל עם משבר
המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית התחיל לחלחל השנה בדמות משבר המשכנתאות ומשבר שוק הנדל"ן. העולם עקב בדריכות מתונה אחר המתרחש בארצות הברית, אשר אותתה סימני מצוקה חלושים. אך עד החצי השני של השנה לא נראה משבר כלכלי גדול באופק, בטח לא כזה שישפיע על העולם כולו.
בחודש ספטמבר השנה החלו להתמוטט זה אחר זה הבנקים הגדולים למשכנתאות בארצות הברית ואיתם כמו באפקט דומינו התמוטטה כלכלת ארצות הברית והחלה ההשפעה על העולם כולו. במשך קצת פחות מחודשיים ראינו ושמענו בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ומכל עובר אורח ברחוב על קריסתו של שוק הנדל"ן האמריקאי, אשר יחד איתו גרר את שוק ההון בארצות הברית, באירופה, בבורסות המזרח והביא לירידות משמעותיות וטלטלה עזה גם אצלנו בישראל. בנקים נסגרו חדשות לבקרים וחברות ענק פיטרו אלפי עובדים. ההשוואה למשבר של שנת 1929 לא איחרה לבוא.
גם אצלנו בישראל התחלנו להרגיש את השלכות המשבר. אנו נמצאים עדיין בעיצומו, מנוחמים מצד אחד כי הכלכלה בישראל יציבה וחזקה וכי עלינו ההשפעה מינימאלית ומצד שני שומעים כל יום על עוד פיטורי 200, 300 ו- 900 עובדים, על ירידה בייצוא ובצריכה הפרטית והעסקית ועל כך שהמיתון השנה יהיה קשה וכי לא ניתן לחזות מה טומנת בחובה השנה הבאה.
מהו משבר?
משבר הוא אירוע חריג, לא מתוכנן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי על פעילותו העסקית של העסק, שעלול לסכן את עצם קיומו של הארגון או לפגוע בו פגיעה קשה. לפגוע בביצועים הפיננסיים, לפגוע במצבם של צרכנים, עובדים, הקהילה מסביב והסביבה בכלל. מצב כזה יוצא משליטת המנהלים וכולל בתוכו את הגרעינים להצלחה ואת השורשים לכישלון. משבר עלול לנבוע משינוי מהותי בסביבה הכלכלית עסקית בענף או במדינה בה פועל העסק. בכדי להתמודד עם המשבר יש לנהל אותו ביעילות על מנת להשתלט עליו ולצמצם נזקים ופגיעה בארגון.
כיצד תזהה משבר?
במרבית החברות ניתן לזהות כי העסק מידרדר או כבר נמצא בקשיים. להלן מספר פרמטרים אשר יכולים להצביע על כך:
גירעון בתזרים המזומנים – גירעונות נקודתיים עשויים לקרות. אך אם הגירעון אינו נפתר תוך תקופה של מספר שבועות, או אם הרווח התפעולי קטן מחודש לחודש זהו מצב שבו החברה נמצאת לקראת משבר או במשבר.
קיטון בהכנסות / לקוחות חדשים / הצעות ללקוחות / סגירת עסקאות / סל הזמנות מצטבר - קיימים מספר מדדים המצביעים על תפקודו של העסק בהווה ובעתיד, כאשר על המנהל להיות "עם היד על הדופק" לגביהם ולבחון באופן שוטף, ביחס לחודש הקודם ולתקופה המקבילה שנה קודמת.
היקף הכנסות בפועל - מספר הלקוחות החדשים שנכנסו לעסק, שהתעניינו בשירותים/מוצרים ושסגרו עסקה, מספר ההצעות שנמסרו ללקוחות קיימים וחדשים, היקף וכמות העסקאות שנסגרו עם לקוחות קיימים וחדשים, היקף וכמות הפעילות העתידית של העסק על בסיס הזמנות קיימות. לדוגמא - כמה חודשי עבודה יש לי רק על בסיס הזמנות שאושרו על ידי הלקוחות.
היקף ההכנסות בפועל - ירידה במדד אחד או יותר מהמדדים הנ"ל, מצביעה על הרעה אפשרית בפעילות העסק ועל הצורך לנקוט בפעילות מתאימה כדי לשפרו בתחום השיווק והבאת לקוחות חדשים או בתחום המכירות כדי לסגור עסקאות. לעיתים מנהל אינו מודע למדדים אלה עקב חוסר יכולת לקרוא את תמונת המצב של העסק לאשורה – על בעל העסק לדעת בוודאות את מצבו המדויק של העסק ולבצע מעקב ממוסד שוטף לאורך זמן.
סגירת עסקאות במחירים נמוכים ונקיטת צעדים רק כדי "לגלגל את העסק" דבר אשר עלול להתגלות כלא ריווחי ויכול לגרום להפסדים גדולים יותר.
דחיית תשלומים לרשויות המס כגון תשלומים למס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי וכדומה. כאשר מצב כזה קורה צריכה להידלק נורה אדומה.
דחיית תשלומים לספקים ו"גלגול חובות": אם זה קורה, צריך לעצור ולבדוק מה המצב. לעתים מאחורי בקשתו של בעל עסק לדחות תשלומים בטענה שלא שילמו לו על עבודה או מוצר שסיפק, חבויה בעיה רצינית יותר, וזה רק התירוץ.
אשראי יקר: אם בעל עסק פונה למקורות מימון יקרים עלול מימון זה לפגוע ברווחיות העסק לאורך זמן ובוודאי לפגוע ביכולתו להתפתח ולהתקדם.
המשאבים מושקעים בגביית כספים כדי לחזור למסגרת האשראי, ולא בקידום העסק. זה מהווה סימן למצוקה ועלול לדרדר את העסק. כמו כן, כשהוצאות המימון גדלות מעל 4%-3% מסך המכירות, העסק הופך למסוכן.
לאחר הזיהוי כי העסק נמצא במשבר יש להתחיל לפעול על מנת לצאת ממנו בהקדם האפשרי ולא פחות חשוב – ביעילות האפשרית. זאת יש לעשות על ידי תוכנית מסודרת ועל ידי איש מקצוע אשר מומחה בניהול משברים.
השפעת המשבר העולמי על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל - 2008
לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, אשר להם אין "אקסטרות" עליהן הם יכולים להישען, יכולה תקופה זו להיות בעייתית מאוד ואף קריטית. יש לפעול נכון ובזהירות, לתכנן ואף להיעזר ביועץ מומחה אשר ייעץ כיצד ניתן לצלוח את התקופה הזו בצורה הטובה ביותר.
בתקופה זו, שמאופיינת בעיקר בחוסר וודאות, יש לשים לב לדגשים הבאים:
1)התאמת המצב האישי לתקופה - יש לעשות התאמה למצב הכלכלי החדש בו אנו נמצאים על ידי ניהול נכון של חשבון הבנק העסקי, כמו גם החשבון הפרטי. על כל אחד לבחון היטב את ההכנסות שלו לעומת ההוצאות, להתאים אותן למצב הנוכחי ולקצץ במידת הצורך בהוצאות אשר אינן הכרחיות כעת.
2)הגדלת ההכנסות – יש לנסות להגדיל את ההכנסות בצורה מושכלת ומחושבת. במישור האישי ניתן לשקול עבודה נוספת או פרויקטים נוספים (בתנאי שזה כלכלי והתמורה אכן טובה). במישור העסקי יש לבחון הבאת פרויקטים ריווחים נוספים לעסק, הגדלת הייצור, פניה לנישות ולפלחים בצורה יעילה ואטרקטיבית וכו'.
3)מסגרת אשראי – כפי שצוין לעיל, אחת הבעיות העיקריות כיום הינה תזרים המזומנים ( ה"אקסטרות") אשר אינן מצויות בכיסו של כל אחד מאיתנו בין אם אדם פרטי או עסק. בתקופה בה אנו נמצאים היום יש לקחת בחשבון תזרים מזומנים גדול יותר מהרגיל, על מנת להיערך לכל מקרה שעלול לבוא. לכן יש לבחון את תזרים המזומנים הצפוי לפרט או לעסק – האם ישנם כספים נזילים אשר כפי שציינו חשובים מאוד בתקופה זו, ובהתאם לכך להיערך גם מבחינת מסגרת האשראי.
מסגרת האשראי מורכבת ממסגרת האשראי הבנקאית וממסגרת האשראי אותה נותנת חברת האשראי. כמו בתזרים המזומנים, גם כאן יש להיערך עם מסגרת אשראי רחבה יותר מאשר בתקופה רגילה כדי להיות על הצד הבטוח – לכל מקרה שיגיע בתקופה לא יציבה זו.
בעת בחינת מסגרת האשראי הרצויה (החדשה) יש לבחון האם הצורך שלנו הוא לתקופה קצרה או ארוכה, האם סכום המסגרת אותו נרצה הינו גדול או קטן, מהי עלות האשראי הבנקאי אל מול העלות הניתנת על ידי חברות האשראי וכד'.
השגת מסגרת אשראי גדולה יותר איננה מטרה בפני עצמה. האשראי מיועד לסייע בידי בעלי העסק לשרוד בתקופות קשות, לממן הון חוזר ולהגדיל את פעילות העסק. הגדלת האשראי כמענה להגדלת הפסדי העסק גוררת את בעלי העסק להפסדים אותם לא יוכלו לממן בעתיד.
4)בטחונות - יש לבחון בקפידה התחייבויות כלכליות וביצוע עסקאות שונות. על כל בעל עסק לבחון האם הגורם מולו הוא חותם הסכם, אכן יכול לשלם לו במיידי את התמורה לעבודתו, האם יש לו גב כלכלי איתן ומהם מקורות המימון שלו. יש להישמר ממצב בו בתקופה זו "יבזבז" בעל העסק משאבים רבים מבלי לקבל תמורתם את המגיע לו, דבר אשר יכול להכניס למצב של חוסר איזון כלכלי מבחינת הכנסות והוצאות ממנו ניסינו כל כך להימנע.
הנפגעים העיקריים
המשבר הכלכלי הנוכחי פגע בכלל המשק, אך ישנם שלושה שווקים אשר הינם הנפגעים העיקריים. כמה מילים על כל אחד מהם:
1)שוק הנדל"ן – משם הכול התחיל... המשבר בשוק הנדל"ן עדיין לא הגיע לישראל, אך ההערכות בשוק צופות כי משבר זה יגיע בעתיד הקרוב גם אלינו. אם וכאשר המשבר בשוק הנדל"ן יגיע אלינו מחירי הדירות והשכירויות ירדו, ולכן מומלץ למוכרים לשקול כעת את מכירת דירתם לפני הירידה הגדולה במחירים, לקונים להמתין עד לירידת מחירי הדירות ולשוכרים - לבחון האם יש באפשרותם להמתין עם חידוש החוזה או לחתום על חוזה למועד קצר יותר
2)שוק ההון – כפי שציינו בתחילת מאמר זה, הכלכלה הישראלית נראית איתנה ולא צפוי כעת קריסתו של אחד או יותר מהבנקים בישראל. מדינת ישראל התמודדה בעבר עם משבר (במשבר של שנת 1983) והביאה אז להצלת המערכת הבנקאית בישראל. לכן, מומלץ כעת לא לעשות מהלכים קיצוניים ו"היסטריים" אשר מטלטלים את שוק ההון ללא כל צורך.
3) שוק העבודה - אחד הצעדים הראשונים שנעשו בעולם וכעת גם בישראל הוא פיטורי עובדים על מנת לקצץ בהוצאות המיידיות של העסק. צעד זה אינו נכון בהכרח ויש לבחון את יעילותו המיידית כמו גם את יעילותו לטווח הארוך לגבי כל עסק בפני עצמו. לא תמיד פיטורי עובדים יהיו הצעד החכם והיעיל לעסק ובעיקר כאר מדובר בעובדים מיומנים. במידה וכן מפטרים עובדים יש לתת לכל עובד את כל זכויותיו כחוק.
שוק ההיי טק הישראלי מסתמן כנפגע הרביעי אשר עדיין לא הוכרז רשמית כשוק נפגע. בשל הגלובליות שלו, העבודה המאסיבית מול חו"ל וההמצאות בשווקי העולם אשר נפגעו, נראה כי שוק זה יהיה נפגע משמעותי מאוד הן בתחום פיטורי העובדים, הן בתחום ביטול וצמצום פרויקטים ועסקאות והן בשינוי במערך של החברות בארץ עקב ההתאמה שהן יעשו למצב החדש. מומלץ לחברות בתחום זה, אשר מזהות פגיעה בפעילותן, לקחת יועץ על מנת לבנות תוכנית בעזרתה תוכל החברה לצמצם את הפגיעה בה ובעובדיה עד כמה שניתן.
המשבר כבר כאן – אצלך בבית. מה לעשות?
אז מה עושים בפועל?
בתחילה יש לבצע את המהלכים הבאים:
1)בניית תוכנית הבראה – עדיף על ידי גורם חיצוני אובייקטיבי אשר יבחן את תמונת המצב ויוכל לבנות לעסק את תוכנית הפעולה הטובה ביותר במצב הנתון.
2)התנהלות מול הבנק – יש לגשת לבנק עם תוכנית ההבראה אשר נבנתה ולהציג מולו את המצב בצורה שקופה לחלוטין, על מנת לשכנעו כי נבנתה תוכנית פעולה עניינית על מנת לצאת מהקשיים ולהביא את העסק בחזרה למסלול, תוך כיד צמצום נזקים לכל הצדדים. במידה והבנק אכן ישתכנע הוא ירתם לכך. בעל העסק יכול להראות כי הוא מאמין בתוכנית גם על ידי הזרמת כספיו שלו.
לאחר ביצוע מהלכים אלה יש להיכנס לעומק ולפעול בכל אחד מתחומי הפעילות של העסק:
בתחום השיווקי - מכירתי:
• צמצום פרסום תדמיתי ומעבר לפרסום מכירתי.
•מבצעי שיווק ומכירות לסגירת עסקאות מידיות, כולל מכירת מלאי על המדף בהוזלה.
• איתור פלטפורמות שיווקיות זולות לפרסום, ומתן הנחות על בסיס רכישה. לדוגמא – מועדוני לקוחות.
• שיתוף בפרסום עם ספקים, חברות משלימות ועוד.
• תמריץ לאנשי המכירות להגדלת מכירות ובניית יעדים לשמירה על היקף הפעילות.
• איתור לקוחות רדומים ופוטנציאליים, להם יש להציע מבצעי מכירות לקראת סוף השנה.
בתחום התפעולי:
• הקטנת הוצאות שוטפות והחלפת ספקים לספקים זולים יותר בתחומי תקשורת, מחשוב וכד'. זמן זה הינו הזמן המתאים ביותר מאחר וגם הספקים לחוצים וירצו לשמר אתכם בתור לקוחותיהם.
•דחיית רכישת מחשבים, מכונות וציוד (השקעות שונות) למועד מאוחר יותר.
• הקטנת רכישת מלאי, רכישת מלאי במנות קטנות על פי הזמנות.
• בחינת נושא שכ"ד והשטח המינימאלי הנדרש לעסק. יש לבחון מעבר מקום, צמצום השטח, השכרה לשוכרי משנה עם אופציה להוצאתם בעתיד ועוד.
בתחום הפיננסי:
• גיוס מקורות מימון להבטחת פעילות עתידית לרבות פניה לקרנות בערבות מדינה, פתיחת חשבון בנק נוסף וכו'.
•טיפול מיידי בגביית חובות מלקוחות כולל לקוחות שוטפים, חובות בפיגור וחובות שהוגדרו על ידכם כאבודים. במידת הצורך פנייה ללקוחות אשר כבר קיבלו את הסחורה/שירות ומתן הנחה נוספת לתשלום מזומן.
• בחינה אפשרית לתשלום חובות לספקים תמורת הנחה משמעותית, במידה ותזרים המזומנים שלכם מאפשר זאת - יגדיל את רווחיות העסקה.
• מעקב צמוד אחר תזרים המזומנים ובחינת כל שינוי שחל בו שלא על פי התכנון.
• שיפור תנאי תשלום מול ספקים.
• תשלום על פי התקדמות בפועל ולא על פי מועדים קבועים מראש.
• שחרור ערבויות לא הכרחיות.
• בחינת ביטחונות והתאמת גובה הביטחונות לערכם בבנק.
• מכירת מלאי עודף/מיותר גם במחירים נמוכים יותר. זה הזמן לעשות סדר במחסן ולוודא שאכן כל הסחורה שנמצאת בו ברת מכירה. מלאי של ציוד ישן, סחורה משנה קודמת וכו' מכביד על התזרים, תופס מקום ומחייב ניקיון תחזוקה וביטוח מיותרים.
בתחום כוח האדם:
• חשוב לשתף את העובדים במצב הקיים, לקיים איתם פגישות קבועות ולגבש ביחד פתרונות אפשריים. העובדים רוצים לשמור על מקום עבודתם, מודעים למצב ויפעלו למען הצלחת העסק.
•צמצום או דחייה של הוצאות רווחה.
• מעבר להעסקה על פי תפוקות/הכנסות ולא על בסיס שכר קבוע.
• שינוי הסדרים עם מפיצים וסוכנים.
• התאמת כישורי העובדים לצרכי הארגון ובהתאם לכך החלפת עובדים יקרים בעובדים זולים יותר. יחד עם זאת, חשוב לשמור על עובדים מיומנים ומנוסים ובמקרה הצורך להוציא עובדים לחופשה מרוכזת או לבחון אפשרות לצמצום היקף משרה עד אשר יעבור המשבר.
מבחינה אישית ניהולית:
• בתקופה שכזאת נדרש ניהול מקצועי, סבלני ומתוכנן של היחלצות מהמשבר.
•מנהל העסק נדרש לקחת אחריות ולמעורבות אישית מלאה מול כל השותפים לתהליך - עובדים, רשויות, בנקים וכו'.
• זכור כי בכל מצב קיימים מספר פתרונות ולכן צריך לבחון את כל האפשרויות ולבחור בדרך המתאימה לעסק שלך.
• נדרש להתמקד בפתרון ולא בבעיה. לא ברור מהיכן בדיוק נולד המשבר וכמובן שאיננו בשליטתנו. חשוב שנדע לצאת ממנו בריאים ושלימים.
מבחינה אסטרטגית:
• בחינת המשמעות לעסק במידה והמשבר יימשך לאורך זמן ותכנון ההיערכות בהתאם.
•איתור אפשרות למיזוג או מיזם משותף (Joint Venture) עם עסקים בעלי מכנה משותף, כאשר לכל אחד יתרון מובהק בתחום פעילות. לדוגמה: שיווק, תפעול, טכנולוגיה ועוד.
• בחינת אפשרות להוצאת פעילויות למיקור חוץ (outsource).
• בחינת שווקים חדשים, פלחי שוק חדשים כך שניתן יהיה להסתמך על מגוון מקורות הכנסה בהמשך ולא להיות תלויים במקור או ענף מרכזי אחד.
מה אסור לעשות?
עד כאן דיברנו על מה כדאי לעשות כדי למנוע משבר, לזהותו ולהבריאו. פירטנו את רשימת הדברים אותם יש לעשות על מנת להבריא את העסק ולחלצו מהמשבר אליו נקלע. אך ישנם עוד מספר כללים אליהם כדאי לשים לב – כללי אל תעשה. ישנם מקרים רבים בהם בעל העסק ישקול לבצע פעולה מסוימת אשר נראית לו לגיטימית אך בפועל תחשוף אותו להליכים שיכולים להוביל להשלכות משפטיות בעלות משמעות קשה ביותר לו ולעסק. יש לפעול ביושר ובשיקול דעת למרות הלחץ בו נמצא בעל העסק. חוסר תשומת לב והתנהגות בלתי הולמת יכולים להביא את בית-המשפט לקבוע כי העסק נוהל בתרמית.
לכן כאשר מתחילות בעסק בעיות כלכליות, ישנה חשיבות לליווי משפטי על מנת לא להגיע למצב בו בעל העסק פעל בתמימות וללא כל כוונות רעות ובלי להיות מודע לכך לעבור על החוק.
להלן רשימת "אל תעשה" כאשר העסק נקלע לקשיים כלכליים:
1)אל תעדיף נושים על פני נושים אחרים – כאשר העסק נקלע לקשיים ומודע לכך שישנם מספר נושים אשר יבואו לבקש את כספם אל לו להעדיף נושה אחד על פני נושה אחר. התשלום לספק מסוים חייב להיות כך שניתן יהיה להוכיח לאחר מכן כי תשלום זה בוצע אך ורק כי היה הכרחי להמשך תפעולו של העסק. במקרה של תשלום לחברים או למי שחתום על ערבות אישית התשלום ייחשב כלא חוקי תחת הקטגוריה של העדפת נושים. החוק מתיר לבעל העסק לשלם רק לנושים ההכרחיים לתפעולו של העסק, כמו ספקי חומרי גלם, חברת החשמל, בזק וכד'.
2)אל תעביר נכסים ללא תמורה – פעמים רבות כאשר העסק נקלע לקשיים ינסה בעל העסק להעביר נכסים אישיים או של החברה על שמם של בני משפחה, חברים וקרובים שונים על מנת להציל אותם. העברה שכזאת אינה חוקית ומעבר לכך היא גם אינה אפקטיבית. במקרה של העברה כזאת ישנה האפשרות החוקית לבטל העברה זו שנעשתה ללא תמורה עד שנתיים אחורה ממועד ההעברה.
3)אל תגלגל חובות – כאשר העסק לא יכול לשלם את התחייבויותיו הקיימות אין להגדיל את ההתחייבויות. כמו כן, אסור להמשיך ולרכוש סחורות מספקים כאשר ידוע לבעל העסק שהספקים לא יקבלו את התשלום המגיע להם עבור סחורה זו. דבר זה יכול להיחשב אף לתרמית בנסיבות מסוימות.
האם ניתן להציל כל עסק?
על השאלה האם ניתן להציל כל עסק שנקלע לקשיים יש לענות בהתאם לפרמטרים מסוימים אותם יש לבחון. לעסק אשר זיהה את הבעיה בשלבים המוקדמים יהיה סיכוי טוב להבריא. במידה ונעשתה בחינה מדוקדקת של העסק ועולה כי מצבו של העסק לא יאפשר התאוששות יש לסגור את העסק מיידית וכך למנוע את ההפסדים של המשך הפעלתו עוד מספר חודשים ללא כל תכלית.
בעלי עסקים רבים ינסו בשלב זה או אחר להזרים כספים אישיים לעסק על מנת לנסות להצילו. דבר זה נכון לעשות רק אם חוות דעת מקצועית שניתנה מראה כי לחברה יש סיכוי. במידה ולחברה אין סיכוי, הזרמת כספים שכזאת אשר מקורותיה בכספי פנסיה של בעל העסק למשל תשאיר את בעל העסק ללא מקור הכנסה שיבטיח את עתידו ולא יעזור למניעת קריסתו של העסק.